שמעון לויט

שמעון לויט נולד בשנת 1947 בעיר קישינב שהיתה חלק מברית המועצות לשעבר. בשנת 1964 עבר שמעון ללמוד במכון הפולי-טכני שבלנינגרד ומשנת 1968 היה חבר בארגון ציוני מחתרתי במקום. הארגון עסק בהשגת חופש עלייה לישראל ומניעת התבוללות של יהודים על ידי לימודים. כחלק מפעילותו בארגון, עסק שמעון בצילום והדפסה של ספרי לימוד עבריים.
בשנת 1969 התחתן שמעון ועבר לליטא, שם, ארגן 3 קבוצות של צעירים יהודיים ועסק בלימוד עברית, היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל בקרב הקבוצות שארגן. הדבר נחשב לפעילות אנטי סובייטית והיה אסור על פי החוק, לכן הפעילות נעשתה בהיחבא.
ב-1970 חזר שמעון עם אשתו שושנה לעיר מולדתו קישינב ותכנן להגיש בקשת עלייה לישראל יחד עם משפחתו. ביוני של אותה שנה, החלו להיעצר חבריו לארגון בלנינגרד ואז גם חבריו בקישינב וב-10.11.1970 נעצר גם הוא על ידי הק.ג.ב והואשם בפעילות אנטי סובייטית וחברות בארגון אנטי סובייטי.
שמעון הוחזק בתא מעצר בבית הסוהר של קישינב במשך 7 חודשים ללא כל מגע עם משפחתו או עורך דין שייצגו. ביוני 1971 החל משפטו של לויט ביחד עם 8 מחבריו, שהואשמו במשפט שכונה "משפט קישינב". שמעון נשפט לשנתיים של מאסר במחנה, אליו הועבר עם חבריו בדוברוולאג - אחד האיים של ארכיפלג גולאג הסובייטי, שבו היו מחנות מאסר רבים.
הוא הוחזק בתנאים קשים במשך כל שנות מאסרו ועבד בעבודות פרך בתנאים נחותים ומשפילים. שמעון המשיך ללמד את האסירים היהודים עברית גם בתוך הכלא, באמצעות ספרים שהבריחו לשם ושוחרר בנובמבר 1972 לאחר שריצה 2 שנות מאסר.
בפברואר 1973 עלה לישראל והצטרף לאישתו שעלתה כ-8 חודשים קודם לכן. לויט המשיך בלימודיו בארץ וקיבל דוקטורט בפיזיקה גרעינית ממכון ויצמן ואף זכה בפרס קנדי על הצטיינות במחקר. לזוג נולדו 3 ילדים: נאווה, דורון ואיתן.
לויט הצליח מאוד במחקר ואף הפך לפרופסור בזמן שהותו באוניברסיטת MIT בבוסטון. הוא חזר לארץ והפך לחוקר בכיר ולפרופסור מן המניין במכון ויצמן.