ארון שפילברג

ארון שפילברג
נולד ביולי 1938 בססטרורצק ליד לנינגרד (עונת הקיץ). אבא, אברם נאומוביץ', היה ציוני מגיל צעיר, הוא לא טעה בהערכתו את האנטישמיות הסובייטית. בתום המלחמה, לאחר ששוחרר, חזר למקום עבודתו לפני המלחמה. הם התעקשו שיצטרף למפלגה. אמא, אידה ארונובנה פיינמן, חששה מהשלכות סירובו, ועד מהרה, בשובו הביתה מהעבודה, אמר אביו: "נכנסתי לעיר...". הכרזת תקומת ישראל ומלחמת העצמאות עמדו במרכז האינטרסים של המשפחה. המשפחה דיברה בגלוי על אנטישמיות בברית המועצות, השמצות אנטישמיות בתעמולה הסובייטית. בסוף 1952 - תחילת 1953, בתקופת "מקרה הרופאים", בכיתה ח', שתלמידו היה אהרון שפילברג, לימד מחנך הכיתה גאורגי איבנוביץ' ז'לטוב (מזכיר ארגון מפלגות בית הספר) את תלמידיו: "סוכנים משותפים חודרים לכל מקום. שם אין ספק שהם חדרו לכיתה שלנו (שכללה רק 2 יהודים, כולל שפילברג). יש לזכור כאן שהתעמולה הסובייטית טענה שהג'וינט הוא ארגון ריגול וחבלן. משנת 1965, יחד עם דוד צ'רנוגלז ובנציון טובבין, הוא עוסק באופן פעיל בפעילות ציונית, יוצר קשר עם ציוני ריגה ומארגן את קבלת הספרות הציונית מריגה. עד מהרה הצטרף לקבוצה זו זאב (ולדימיר) מוגילוור. בעתיד, אלו שהוזכרו לעיל, יחד עם הלל בוטמן, רודולף ברוד, שלמה (שלמה) דרייזנר וגריגורי ורטליב, מהווים את "הוועדה". בשנת 1967 עבר שפילברג לריגה והמשיך את עבודתו הציונית הפעילה שם, בעיקר בשליחת ספרות ללנינגרד ולערים אחרות בברית המועצות. ב-1970 הוא נעצר בחשד שסייע בארגון בריחת יהודים מברית המועצות לישראל על ידי חטיפת מטוס והואשם בפעילות חתרנית אנטי סובייטית ציונית. במהלך החקירה בק.ג.ב ובמשפט במאי 1971 (משפט ריגה), הוא הכחיש כל אשמה שלו ושל אחרים שנשפטו במשפט זה ובמשפטים הקשורים אליו. הוא נידון ל-3 שנים במחנה עבודה קפדני של המשטר. הוא ריצה את עונשו באזור ה-17 במורדוביה. לאחר שחרורו ב-1973, נזקק שפילברג ל-2 הפגנות בודדות במוסקבה ול-3 מעצרים כדי לחזור לבסוף לישראל, שם היו עד אז אשתו ושתי בנותיו.