מורדכי לפיד

מרדכי לפיד נולד בשנת 1937 בחרקוב. לאחר המלחמה התיישבה המשפחה בריגה שבלטביה. אביו, יליד בלגיה, היה חזן בצעירותו. ב-1959 ניסה מרדכי לשחות לספינה אמריקאית כדי לברוח לישראל, אך נתפס על ידי סירת גבול. בשנות ה-60 הוא היה אחד היוזמים והמשתתפים הפעילים ביצירת אנדרטה באתר הוצאות להורג המוניות של יהודים ברומבולה, ליד ריגה. מרדכי עשה והתקין שם ציור גדול, המתאר אדם קבור עד המותניים (המסמל את יהודי ריגה שנורו שם) עם פנים מעוותות מכאב ועם אגרוף מורם, שנראה היטב מרכבות חולפות. בינואר 1966, לאחר הופעה בריגה של אמנים ישראלים, הזמרת גאולה גיל והפנטומימאי ארקן ארקין, חיכה מרדכי, יחד עם יהודים נוספים, ברחוב ליציאת האמנים. המשטרה החלה לפזר את ההמון בגסות. בהגנה על ילדה יהודייה שנפגעה בחזה על ידי שוטר, הפיל מרדכי כובע של שוטר, כתוצאה מכך הוא נעצר ונידון לשנתיים במחנה עבודה. ב-1967 שוחרר בחנינה (לכבוד יום השנה החמישים למהפכה הבולשביקית), ובשנת 1968 חזר ארצה. בארץ התחתן עם מרים, נערה ממשפחת רבנים תורשתית. מרים ילדה לו 16 ילדים. כחייל ארטילרי של צה"ל, לחם מרדכי במלחמת 1973 וסיים אותה באפריקה. הוא היה תומך פעיל של הרב מאיר כהנא ושותף פעיל בתנועת התיישבות גוש אמונים. ב-1975 כתב והוציא לאור חוברת עם הצעה להקים עיר בשומרון לעולים מברית המועצות. בשנות ה-90 למד בישיבת המקובלים בחברון. במקביל השלים מרדכי עבודה שלא פורסמה בה התווה את התפיסה המקורית של ההיסטוריה היהודית והעולמית לאור תורת האבולוציה, תוך שילוב עקבי בין עקרונות הגנטיקה המודרנית לרעיונות המסורתיים של הקבלה. הוא היה ממייסדי היישובים קדומים ואלון מור, ולאחר זמן מה השתקע עם משפחתו בקריית ארבע שליד חברון. ב-6 בדצמבר 1993 נהרגו מרדכי לפיד יחד עם בנו שלום בידי מחבלים ערבים בגבעת החרסינה שליד קריית ארבע. הוא נקבר בבית העלמין בחברון.